הלשכה המרכזית לסטטיקה (או בקיצור הלמ"ס) מפרסמת בכל 15 לחודש בשעה 18.30 בדיוק עדכון בכמה אחוזים עלה או ירד המדד.
השינוי במדד, משקף באחוזים אם המחירים של המוצרים והשירותים שצורכת משפחה ממוצעת בישראל עלו או ירדו.הלמ"ס הרכיב מעין סל מוצרים שאותו צורכת המשפחה הממוצעת וכולל: מחירי מזון, תקשורת,תחבורה,ביגוד, תרבות ועוד.
אם בחודש מסוים המדד עלה, אזי המחירים בישראל עלו. אם המדד ירד המחירים ירדו.כדי להבין זאת יותר לעומק, ניתן גם לומר שהמדד מודד את ערך הכסף.
אסביר זאת בעזרת הדוגמא הכללית הבאה:אם יש לי 100 ש"ח, ובחודש מסוים הייתי קונה בהם לדוגמא קילו עגבניות, חבילת סלולר וחמש מכנסיים, חודש אחרי, במידה והמדד עלה – הכסף שלי שווה פחות.אני אוכל לקנות כעת רק חצי קילו עגבניות, ושלוש מכנסיים.
למצב בו המדד עולה והמחירים נעשים יקרים קוראים "אינפלציה".
זוכרים את ערך הכסף? בשנות ה-80 במדינת ישראל הייתה אינפלציה כ"כ חמורה, שעלות קילו עוף שלם הגיעה לסכום של למעלה מ- 2000 שקלים.
מעבר להשפעה הישירה על הכיס שלנו בעקבות שינוי המחירים, מדד המחירים לצרכן פוגש את המשפחה בהלוואות/חסכונות שצמודים למדד וכן במסלולי המשכנתא שחלקם צמודים למדד.
נתנאל ישר - יועץ משכנתאות וכלכלת המשפחה